איך מגיעים: נוסעים בכביש מס' 25, דימונה-סדום. בין ק"מ 118 ל-119 מתחילה דרך עפר משולטת לנחל פרס [1]. כאן מתארגנים, נפרדים מהרכב, לא לפני שקובעים איתו מפגש בק"מ 112, ליד מסעף הכביש המוביל למכתש הקטן. חובשים קסדה, מאפסים מד מרחק ויוצאים לדרך. פונים על פי השילוט לנחל פרס, בדרך מסומנת כחול, שתחילתה מקבילה לכביש.
עד מהרה פונים צפונה, לכיוון בקעת צבאים. חולפים ליד מחצבה קטנה ובק"מ 1.4 נמצאים תחת המסוע של מפעלי ים המלח [2]. לפנים גבעה 408 שעמוד חשמל תקוע בראשה. מיד אחרי המסוע נמצא מסעף שבו פונים ימינה לנחל פרס ובק"מ 2.0 שוב, תחת המסוע. עוד כקילומטר הנחל נעשה צר והדרך טרשית.
בק"מ 3.5 שוב, תחת המסוע. בק"מ 4.2 הדרך מתקרבת למסוע והפעם, לשם שינוי, עוברים על גשר. המסוע למטה ואנחנו למעלה. מיד אחרי הגשר מסעף [3]. שביל מסומן ירוק, המיועד להולכי רגל, מוביל ימינה אל נחל פרס. אנחנו פונים לשמאלית, המסומנת כחול, שהיא דרך שירות של קו החשמל, עולה ויורדת בסמוך לו לפי התוואי שהשטח מכתיב. לעתים מתגלים מימין מצוקיו של נחל פרס היורד מרכס חצרה בערוץ קניוני. שווה, מדי פעם, להתקרב למצוק ולהשקיף.
בק"מ 6.0 מסעף לרגלי גבעה חרוטית. השמאלית נוחה יותר, אך שתיהן נפגשות בערוץ. מטפסים ובק"מ 7.0 מגיעים לגבעה שבראשה מדרגות מתכת שאינן מובילות לשום מקום. מקיפים את ראש הגבעה מדרום עד מסעף בק"מ 7.2, פונים ימינה (דרומה) לשלוחה שבקצה נקודת תצפית נוחה [4]: במערב נראים תהומות נחל פרס ומפליו, ובדרום-מזרח כיכר ים המלח. נהנים מהתצפית וחוזרים כלעומת שבאנו.
מהמסעף בוחרים בדרך המחזירה לקו החשמל וכשמגיעים פונים לצדו, מזרחה, במורד תלול. לפנים, כקילומטר בהמשך הדרך, מושכת את העין גבעה חרוטית שחורה. מסמנים אותה בזיכרון. בק"מ 8.8 מסעף משולט בערוץ ואדי [5]. פונים ימינה, בעליה, על פי השלט "לכביש דימונה סדום, לרכב רב מנועי". אחרי עליה קצרה (וקשה) מסעף תחת קו החשמל, על גבי שלוחה, לרגלי גבעה 177, הלא היא הגבעה החרוטית השחורה. פעם היה גם פה שלט "לכביש דימונה סדום, לרכב רב מנועי", אבל אנשים טובים הפילו אותו ולכן אני מסביר בפירוט: במסעף זה נפרדים מקו החשמל, כלומר לא פונים שמאלה, אלא ימינה (דרומה) בירידה די תלולה ושימו לב! אל תתחילו לפתח מהירות! בעוד כמה עשרות מטרים יש קטע כביש משובש עד כדי סיכון!
בק"מ 10.0 נראה, מימין את המפתח של נחל פרס. גולשים לואדי ופתאום הדרך מסומנת בירוק. מבינים ששוב חזרנו לנחל פרס. בק"מ 11.0 מדוושים קטע קצר בערוץ ואחריו "אוטוסטרדה". בק"מ 12.5 מסעף [6] עם דרך מסומנת אדום ולידו הפנינה של הטיול – גבי פרס. הנחל מגיע כאן לשכבת סלע גיר מגיל גיאולוגי הנקרא טורון. ה"גג" של אותה שכבה קשה והשיטפונות "עיצבו" משטחים לבנים וביניהם מעוק – שקע מצוקי שבקרקעיתו מספר "אמבטיות" המתמלאות בחורף במי שיטפונות, הם גבי פרס.
בקצה המעוק מפל קטן ולרגליו קוביות סלע ענקיות. זה המקום לרגיעה. נחים, מכינים קפה, משוטטים, מצלמים ומצטלמים וחוזרים אל המסעף בנקודה מס' 6. פונים מערבה, על דרך מסומנת אדום, בעליה מתונה. אחרי כ- 300 מ' הדרך מתעקלת דרומה ומטפסת על שלוחה מוארכת. בק"מ 13.2 הסימון האדום מורה ימינה לחציית השלוחה. מסרבים בנימוס ומתמידים בדרך השומרת על קו גובה, מתעקלת בקצה השלוחה צפונה ויורדת לעבר נחל תחמס.
בק"מ 14.2 חוצים את ערוץ התחמס, מקיפים שלוחה נוספת ובק"מ 14.9 מטפסים בערוץ ואדי ללא שם ועם הרבה עצי שיטים. בק"מ 15.3 העלייה נעשית קשה, אך בק"מ 15.7 מגיעים לסופה. דרך חוצה את המישור הקטן דרומה ומובילה אותנו לנקודת המפגש עם הרכב בק"מ 16.2 [7].
כדאי לדעת
הדרכים טרשיות ואינן מומלצות למתחילים. המקום קרוב לכביש ארצי, כך שאין סכנה ממשית ללכת לאיבוד במדבר.