גיאוגרפיה ואקלים

חבלי הארץ 

אקלים

נחלים וימות 

צומח וחי

 

ארץ ישראל: טבע הארץ ונופיה

מדינת ישראל שוכנת בדרום-מערב יבשת אסיה, בין הים התיכון והמדבריות של סוריה וערב. גבולותיה הגיאוגרפיים הם הים התיכון במערב ובקע הירדן במזרח, הרי הלבנון בצפון ומפרץ אילת בדרום. אף על פי ששטחה של ארץ ישראל קטן, נופיה ואקלימה מגוונים, ואף שצפיפות האוכלוסייה בה גבוהה, החי והצומח בה עשירים ויש בה אתרי טבע ונוף רבים ומגוונים.

חבלי הארץ 

ארץ ישראל נחלקת לשלושה חבלי אורך עיקריים: מישור החוף, שדרת ההר ובקע הירדן.

מישור החוף: הרצועה המערבית של ארץ ישראל, הנמשכת לכל אורך הים התיכון מראש הניקרה בצפון עד חצי האי סיני בדרום. רוחבו של מישור החוף בצפון 4-7 ק"מ, והוא הולך ומתרחב כלפי דרום עד לרוחב של כ-50 ק"מ.

קרקעות מישור החוף נוחות לעיבוד, מקורות המים בו רבים יחסית, ובתחומו עוברים קווי התחבורה הראשיים של הארץ. מישור החוף מאוכלס בצפיפות, ובתחומו שוכנות רוב הערים הגדולות של ישראל, ובהן חיפה ותל אביב. חלקיו העיקריים של מישור החוף הם (מצפון לדרום) מישור חוף הגליל, מישור חוף עכו, מישור חוף הכרמל, השרון, מישור החוף התיכון ומישור החוף הדרומי. ממזרח למישור החוף התיכון נמצאת השפלה, שהיא חבל של גבעות מתונות, ואזור מעבר בין מישור החוף ושדרת ההר.

שדרת ההר: רצועה הררית המשתרעת מן הלבנון בצפון עד מפרץ אילת בדרום, בין מישור החוף במערב ובקע הירדן במזרח. הנקודות הגבוהות בה הן הר מֵירוֹן בגליל (1,208 מ'), הר בַּעַל חָצוֹר בשומרון (1,016 מ') והר רָמוֹן בנגב (1,037 מ').

רוב אזור ההר מסולע או טרשי, פני השטח בו מבותרים והיישוב בו דליל יחסית. האקלים בצפון שדרת ההר ים-תיכוני גשום, ואילו בחבליו הדרומיים של האזור שורר אקלים מדברי מובהק. חלקיה העיקריים של שדרת ההר הם (מצפון לדרום) הגליל, הכרמל, הרי שומרון, הרי יהודה והר הנגב. רציפותה של שדרת ההר נקטעת על-ידי שני עמקי רוחב - עמק יזרעאל (מפריד בין הגליל בצפון והרי שומרון בדרום) ובקעת באר שבע-ערד (מפרידה בין הרי יהודה בצפון והר הנגב בדרום) - ובמורדות המזרחיים של הרי שומרון והרי יהודה מצויים שני אזורים מדבריים (מדבר שומרון ומדבר יהודה).

בקע הירדן: בקע הנמשך לכל אורכה של ארץ ישראל, ממטולה בצפון עד ים סוף בדרום. הבקע נוצר כתוצאה מפעילות של כוחות שבירה, והוא חלק מהשבר הסורי-אפריקאי הנמשך מגבול סוריה-טורקיה עד נהר זֶמבֶּזי באפריקה. בתחומי בקע הירדן זורם נהר הירדן, שהוא הגדול בנהרות ישראל, ומצויות בו שתי הימות היחידות בארץ: ימת הכינרת, שהיא מקווה המים המתוקים הגדול בישראל, וים המלח, שהוא ימה של מים מלוחים והמקום הנמוך ביותר ביבשה על-פני כדור הארץ. חלקיו העיקריים של בקע הירדן הם (מצפון לדרום) עמק החולה, בקעת כינרות, בקעת הירדן, בקעת ים המלח והערבה.

גולן: בתחומי מדינת ישראל נמצא גם הגולן, שהוא חבל רמתי השוכן ממזרח לירדן. הגולן הישראלי הוא קצהו של מישור בזלת גדול המצוי ברובו בתחומי סוריה. בצפון הגולן נמצא הר חרמון, המתנשא לרום 2,224 מ' מעל פני הים והוא הגבוה בהרים שבתחומי מדינת ישראל.

אקלים

ארץ ישראל שוכנת באזור הסוּבּטרוֹפּי, שמאפיינת אותו דו-עונתיות: קיץ חם ויבש, וחורף קריר וגשום-למחצה עד גשום. עם זאת, בהשפעת גורמים כלליים כמו מיקומה בין הים התיכון למדבריות שממזרח ובהשפעת גורמים מקומיים כמו הגובה והריחוק מהים, האקלים בארץ מגוון, ובחורף יכולים המטיילים בישראל לבחור בין סקי בחרמון לבין רחצה במפרץ אילת.

בתחומי ארץ ישראל שלושה אזורי אקלים: ברוב חלקה המרכזי והצפוני של הארץ שורר אקלים ים-תיכוני, המאופיין בקיץ חם ובחורף גשום. במישור החוף הקיץ לח והחורף נוח, ואילו בהרים הקיץ יבש והחורף עשוי להיות קר. בדרום הארץ ומזרחה שורר אקלים מדברי, המאופיין במזג אוויר חם ויבש ובהפרשי טמפרטורות ניכרים בין היום והלילה. בין האזור המדברי והים-תיכוני מצוי האזור הערבתי, ששורר בו אקלים מעבר בין האקלים הים-תיכוני והמדברי.

ישראל היא ארץ שמש מובהקת, וכמות האור והקרינה בה היא מהגבוהות בעולם. עובדה זאת מבטיחה הצלחה בשיזוף, אבל מחייבת גם שימוש באמצעי הגנה מתאימים. רוב המשקעים בארץ ישראל הם גשמי חורף, אם כי בהר החרמון יורד שלג בחורף, ולעיתים יורד שלג גם בהרים הגבוהים. ברוב חלקי החבל הים-תיכוני יורדים יותר מ-400 מ"מ גשם בשנה, בחבל המדברי יורדים פחות מ-250 מ"מ גשם בשנה, ובחבל הערבתי יורדים 300-400 מ"מ גשם בשנה. עונת הגשמים נמשכת מסוף אוקטובר עד תחילת מאי, אבל רוב הגשמים יורדים בחודשים דצמבר-פברואר. עונת היובש נמשכת בדרך כלל מתחילת מאי עד סוף אוקטובר, והחודשים החמים ביותר הם יולי-אוגוסט.

בחודשים ספטמבר-נובמבר ואפריל-יוני. מזג האוויר נוח בדרך כלל, כמעט לא יורד גשם ואפשר להתרחץ בהם בים ולטייל באזורים המדבריים בנוחות.

צומח וחי