קבר הרמב"ם הנמצא במרכז טבריה, היה לאחד החשובים שבין אתרי העלייה לרגל בישראל.
הרמב"ם היה גדול חכמי ישראל, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים ומגדולי הפוסקים בכל הזמנים.
הרמב"ם היה גם רופא החצר של הסולטאן צלאח א-דין. הוא חיבר תפילה מיוחדת לעוסקים ברפואה – המקבילה היהודית לשבועת היפוקרטס, ופעמים רבות מגיעים לקברו רופאים האומרים אותה שם.
הרמב"ם נפטר בקהיר בשנת 1204 ועצמותיו הועברו מאוחר יותר לקבורה חוזרת בטבריה. השביל המוביל אל הקבר מסמל את יצירתו – בכל אחד מעבריה נטועים שבעה עמודים ועליהם כתובים שמות 14 הספרים של חיבורו החשוב ביותר, משנה תורה, שהוא סיכום כל הפסיקות של התורה שבעל-פה מימי המשנה ועד ימיו הוא. לאורך שני צדי השביל קולח זרם מים. (מקורו של השם מימון, שם אביו של הרמב"ם במילה מים). מבנה מתכת גדול מעל למתחם הקבר מסמל כתר, המציין את הכבוד הגדול שרוחשת המסורת היהודית לרמב"ם.