מבני האבן המסתוריים, הגדולים הידועים בשם קובור בַּנִי ישראיל (קברי בני ישראל), ניצבים על מישור סלעי במרחק של כ-5.5 ק"מ מירושלים, בארץ בנימין המקראית. איש אינו יודע כיצד קיבלו המבנים הללו, הבנויים אבנים ענקיות, את השם הערבי המשמר מסורת עברית.
ארכאולוגים מספרים לנו שאלה הן מצבות שהוקמו בשנת 2000 לפנה"ס בערך. שתיים-שלוש שורות של האבנים הענקיות המסותתות סיתות גס, שמהן נבנו המבנים המלבניים האלה, נמצאות עדיין במקומן, ואחת התאוריות המרתקות ביותר לגבי המבנים האלה אומרת שייתכן שזה מקום "קבורת רחל בגבול בנימין" (שמואל א', י', ב'). יש הגורסים שבני שבט בנימין, בנה של רחל, החליטו לקרוא למבנים על שמה, לזכרה.
אתר קובור בני ישראיל נמצא לאורך כביש 437 בין קהילת זאב ואדם. הוא אינו מסומן בתמרור, אבל חפשו עיקול רחב בדרך, כ-2 ק"מ ממזרח לפסגת זאב, פתחו של עמק וכרם זיתים קטן מימין. האתר נמצא כ-25 מטרים ממזרח לכביש.