הקהילה השומרונית בישראל הינה אחת מהקהילות המרתקות והמענינות ביותר בישראל. קהילה זו נחשבת לאחת הקהילות העתיקות ביותר, אם לא העתיקה ביותר שבהן. ע"פ הגרסה השומרונית, משתייכים השומרונים לשבטי ישראל (אפרים, מנשה ולוי).
לסיבת הפילוג בין היהודים לשומרונים שתי גרסאות, גרסתם של היהודים וגרסתם של השומרונים:
ע"פ מקורות היהדות, הקרע התרחש בתקופת בית שני, כאשר ביקשו השומרונים להשתתף בבניית בית המקדש השני, ונדחו ע"י היהודים בטענה כי השומרונים אינם חלק מבני ישראל. בנקודה זו ע"פ המקרא, חל הקרע בין היהודים לשומרונים ובעקבות מחלוקת זו, הגיבו השומרונים בבניית בית מקדש משלם בפסגת הר-גריזים.
הגרסה השומרונית שונה ממקורות היהדות וגורסת כי הקרע חל עוד קודם לתקופת בית שני. עפ"י הגרסה השומרונית, הגורם לקרע היה מחלוקת בין שני כהנים ששירתו בבית המקדש. לאחד, עזי בן חקי, הובטחה הכהונה הגדולה היות והוא השתייך לזרע אהרון הכהן, השני – עלי הכהן, טען כי הכהונה מגיע לו, ובתגובה לכך שזו לא ניתנה לו ערק לירושלים והקים משכן.
סלע המחלוקת העיקרי בין היהודים לשומרונים מאז ומעולם היה מיקומו של המקום הנבחר לבית –אל; ירושלים על פי האמונה היהודית, או הר-גריזים עפ"י הגרסא השומרונית.
כיום מונים השומרונים כ-750 נפש, וזאת לאחר שבמאה ה-6 לספירה מנו כ-מיליון ומאתיים אלף נפש. הידלדלות זו באוכ' השומרונית נבעה מרדיפות ופרעות שונות, מצד שלטונות מתחלפים בתדירות גבוהה והמרות דת מאונס שהיו נפוצות בתקופה העותומאנית. הקהילה השומרונית כיום מתגוררת בשני מרכזים עיקריים, בעיר חולון , בשכונת נווה פנחס ובהר-גריזים. כל השומרונים הינם בעלי אזרחות ישראלית ומשרתים ביחידות צה"ל השונות.
לכל משפחה שומרונית המתגוררת בחולון יש גם בית בהר-גריזים וזאת מכיוון שנוהגים השומרונים לעלות להר-גריזים למשך חג הפסח (למשך שבוע), וכן,בימי חג בהם נוהגים השומרונים לעלות לרגל לפסגת הר גריזים. (פסח, שבועות וסוכות).