הקהילה הדרוזית במדינת ישראל, המונה 118,000 איש, מייצגת אמונה ותרבות עתיקת יומין ועשירה, אשר תרמה תרומה נכבדה למדינה במהלך השנים. הערים והמקומות המקודשים של קהילה זו, אשר ממוקמים בנופים הרריים מרהיבים, החל בהר כרמל שבמערב ועד לגליל העליון ולרמת הגולן שבמזרח, מזמינים את המבקרים להתענג על המסורת וליהנות מהכנסת האורחים המסורתית.
הדת הדרוזית, שהתפצלה מן האסלאם ומבוססת על פילוסופיה יוונית עתיקה ועל מסורות נוספות, נוסדה במצרים הפאטימית, בסוף המאה ה-10.
עם מנהיגיה הבולטים של הדת החדשה נמנו חמזה בן-עלי ומוחמד א-דרזי. שמה העממי של הדת - דרוזית - נגזר משמו של מנהיג זה, אולם הדרוזים מכנים את עצמם בשם "אלמווחדון", שמקורו במילה הערבית "ייחוד" ואשר מדגיש את היותם מונותאיסטים, או בשם "אל מערוף", שמקורו במילה "ידע". הדרוזים מאמינים כי חמזה היה אחרון המבשרים שנבחרו על ידי אלוהים לצורך גילוי האמת האלוהית לבני האדם, וכי קדמו לו אדם, נוח, אברהם, משה, ישו ומוחמד.
בסופו של דבר עבר מרכז הדת ממצרים ללבנון ולסוריה, והיא משכה אליה מאמינים חדשים- במיוחד מן האזור שסביב הר חרמון. באמצע המאה ה-11 נסגרה הדת החדשה בפני מאמינים חדשים. גם כיום לא יכול איש להמיר את דתו ולהצטרף לדת הדרוזית, אשר מושתתת על האמונה כי נשמות הדרוזים חוזרות ומתגלגלות שוב ושוב.
כדי להימנע מרדיפות בזמנים עברו, נשמרו סודות האמונה הדרוזית בקרב מספר מצומצם של נבחרים. עד לימינו אלה נבחרים גברים ונשים אלה, אשר מוכרים בשם עוקאל, על ידי מנהיגי הקהילה על סמך אורחות חייהם המוסריות, ולאחר בחירתם הם רשאים להתעמק בספרים הקדושים לדת. ניתן לזהות את אנשי הדת הדרוזים לפי ראשיהם המגולחים, הכיפה הלבנה שעל ראשם ומכנסיהם השחורים. נשות הדת לובשות שמלות כהות ורעלות לבנות.
מלבד אירועים הקשורים במחזור החיים, הדרוזים מקיימים טקסים מועטים בלבד. הם מבקרים בבתי תפילה, או ח'ילווה, נודרים נדרים בפני האל לצורכי ריפוי וצרכים אחרים, ואף חוגגים את ימי העלייה לרגל של אבות הדת: נבי שועייב (יתרו), נבי יעפורי, נבי סבלאן, אבו עבדאללה, אלח'אדר ונבי זכריא. הדרוזים מקיימים את איסור צריכת האלכוהול וההשתתפות בהימורים. הם נאמנים בצורה קיצונית למולדתם; במדינת ישראל, הצעירים הדרוזים משרתים בצה"ל.
דגל הדרוזים מתנוסס מעל לכל האתרים המקודשים להם ובערי הקהילה, לעתים מזומנות לצד דגל ישראל. חמשת הצבעים של הדגל מייצגים את המנהיג חמזה ואת ארבעת המבשרים העיקריים של האמונה.
פירוש נוסף גורס כי הירוק מסמל את הטבע; האדום – את הלב; הצהוב – את החיטה; הכחול – מים ושמים; והלבן - טוהר.
המבקרים באתרים המקודשים לדרוזים – הפתוחים כמעט תמיד – נוהגים לחלוץ את נעליהם לפני הכניסה ולהתלבש בצניעות (חולצות בעלות שרוולים ארוכים וכיסויי ראש נמצאים בדרך כלל בסמוך לכניסה). חל איסור על צילום בתוך המקומות הקדושים.